שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' קדושים

פסק דין

1. בפני תביעה כספית בסך 4,151 ₪ לשיפוי התובעת בגין תשלום ששילמה למבוטח שלה בעקבות תאונת דרכים בין רכבו של המבוטח לבין רכבו של הנתבע.

לטענת התובעת אחראי הנתבע לתאונה ומכאן לנזקים שנגרמו לרכבו של המבוטח. לתביעה צורפה חוות דעת שמאי המעידה על הנזקים שנגרמו לרכב ושווים.

הנתבע התגונן והכחיש אחריותו לתאונה וחיובו בשיפוי התובעת על נזקי רכבו של המבוטח.

מכתבי הטענות עולה כי המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות בלבד. אומנם הנתבע הכחיש את הנזקים ושווים אך הכחשתו בכתב ההגנה היתה כללית ללא פירוט ובמהלך שמיעת הראיות לא הוגשה חוות דעת נגדית ולא הוזמן השמאי לחקירה.

כמו כן, בסיכומי ב"כ הנתבע נזנחה טענה זו ככל שהיתה.

2. גרסת התובעת (באמצעות המבוטח) לקרות התאונה:

אין מחלוקת כי התאונה ארעה במגרש חנייה ברח' הנדיב 71 בהרצליה.

כמו כן, אין מחלוקת כי הפגיעה בין שני כלי הרכב ארעה בהתנגשות חלקם האחורי של כלי הרכב זה בזה.

לטענת המבוטח בקש לצאת מהחניון לאחר שסיים ענייניו במקום ולפיכך נסע ברכבו מחלקו האחורי של מגרש החנייה אל חלקו הקדמי והמתין ביציאה ממגרש החנייה לצורך השתלבות בתנועה בכביש מחוץ למגרש החנייה.

המבוטח טען כי ראה את רכבו של הנתבע בעת כניסתו למגרש החנייה ולאחר מכן חש במכה באחורי רכבו.

המבוטח הכחיש בחקירתו הנגדית כי נסע לאחור וטען כי לאחר ההתנגשות בין כלי הרכב, יצא מרכבו וראה את הנתבע כשהוא מצלם את השברים והפגיעות. עוד העיד המבוטח כי במקום נכחה אישה שקיללה אותו ומאחר והתגבר לחץ מצד כלי רכב אחרים, אשר יציאתם ממגרש החנייה נחסמה על ידי רכבו של המבוטח, שב לרכבו, יצא ממגרש החנייה, מצא מקום חניה מחוצה לו ושב למגרש החנייה שם פגש בנתבע בשנית.

3. גרסת הנתבע לקרות התאונה:

הנתבע טען כי עמד בחלקו הקדמי של מגרש החנייה בצדו הימיני והמתין ליציאתו של כלי רכב חונה אשר נהגו עמד לסיים פריקת קניותיו לתא המטען ולפנות את מקום החנייה, כאשר לפתע חש במכה באחורי רכבו. הנתבע העיד כי בעת ההמתנה כיבה את מנוע רכבו מאחר ורכבו ממונע בדיזל ובקש להימנע מהרעש הבוקע מרכבו ומטריד את אמו שישבה עמו ברכב.

עוד העיד הנתבע כי עת יצא מרכבו לא מצא את רכבו של המבוטח וכי המבוטח חזר אל החניון לאחר מספר דקות. הנתבע אישר כי אכן ביצע צילומי הנזק שנגרם לרכבו באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שברשותו עת שב המבוטח למקום.

4. דיון והכרעה:

המחלוקת בין הצדדים היא אחת, פשוטה ועובדתית, דהיינו, מי משני כלי הרכב נסע לאחור ופגע במשנהו.

גרסאות הצדדים סותרות. כל אחד מהצדדים טוען כי השני נסע לאחור ופגע בו.

שוכנעתי כי גרסתו של המבוטח היא הגרסה האמתית והטעמים לכך הם כדלקמן:

ראשית יצוין, כי הסבירות והצורך בנסיעה לאחור של רכב המבוטח היא נמוכה. המבוטח בקש לצאת מהחניון ואין כל סיבה מצדו לנסוע לאחור. להיפך, הנטיה היא לנסוע קדימה על מנת לנסות ולהשתלב בין כלי רכב חולפים על הכביש.